(א)האם עשיר יכול לעשות בצנעא בתוך ביתו מג׳ ימים ואילך. הב״י בסעיף ב בד״ה ומ״ש מלאכה, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דסמ״ג בעשה דרבנן ב, כתב דאסור.
מג׳ ימים ואילך עושה בצנעא בתוך ביתו, מהו צנעא. המנהיג בהל׳ אבל סי׳ קנה ד״ה מלאכה, כתב דמלאכה בלילה הוי צנעא ושרי, ע״כ, ומשמע קצת דאם עושה בתוך ביתו ביום לא חשיב בצנעא, וצ״ע לדינא.
אם יש לאבל דין על חבירו אין האבל תובע כל ז׳ יום ואם הוא דבר האבד יעשה האבל שליח. כן הביאו הטוש״ע והב״י בסעיף ח-ט, ויש להעייר דכן הביא להלכה סמ״ג בעשה דרבנן ב, מהגאונים.
האם אחרים יכולים לעשות מלאכת האבל בקבלנות בביתם. הטוש״ע והב״י בסעיף יז, הביאו דמותר, ויש להעיר דשבולי הלקט בהל׳ שמחות סי׳ לה, כתב דהיינו כשנתן האבל לאומן לפני שאירע האבילות אבל כשהוא אבל אסור לו ליתן לאומן.
אבל ההולך בדרך ואינו יכול למעט בעסקיו יגלגל עמהם, מה הפירוש. הטוש״ע והב״י בסעיף כג, כתבו דהיינו שיקנה רק דברים הנצרכים לצורך הדרך, ויש להעיר דהפירוש המיוחס לרבינו גרשום (ומיוחס בטעות לרש״י) במו״ ׳ק כז. ד״ה יגלגל, כתב דהיינו שאין עושה סחורה לבדו אלא יחד עם החבורה, וכ״כ שבולי הלקט בהל׳ שמחות סי׳ לה.
על כל המתים רצה למעט בעסקו וכו׳, האם איירי בתוך שבעה ובדבר האבד או כל ל׳ יום. הב״י בסעיף כד, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דר״ח במו״ק כב. ד״ה על כל המתים, כתב דאם רצה אינו ממעט אלא נושא ונותן בסחורתו כל היום, אבל על אביו ואמו ממעט ואפי׳ על ידי אחרים, ע״כ, ונראה מדבריו דלא איירי בדבר האבד, וראב״ן במועד קטן פרק ג ד״ה על כל, כתב דעל אביו ועל אמו ממעט במשא ומתן כל ל׳ יום, ע״כ.
על כל המתים אסור לילך רחוק לסחורה עד ל׳ יום ועל אביו ואמו עד שיגערו בו חביריו. כן הביאו הטוש״ע והב״י בסעיף כה, מהירושלמי, ויש להעיר דשבולי הלקט בהל׳ שמחות סי׳ לה, הביא את דברי הירושלמי להלכה.
באדיבות המחבר, הרב אהרן אופיר (כל הזכויות שמורות למחבר)